איך שגלגל מסתובב לו

מאת: עו"ד ירון טבצ'ניק, 3.7.12

"אין מקצוע בעולם המצריך ידע כללי נרחב בתחומים רבים כמו סוכן ביטוח". זו היא כותרת מאמר שפורסם בתאריך 27.11.08 מטעם משרד עורכי הדין ירון טבצ'ניק, המתמחה בדיני פנסיה. בסיומו של המאמר נכתב, "לא ירחק היום שהלקוחות יפנימו ויעריכו את עבודתו של הסוכן. החשש של סוכני הביטוח בהשוואה ליכולת של הבנק אינו מוצדק וחוסר השוויון עשוי להיות יתרון".

ניבא ולא ידע מה ניבא, הנה אנו נמצאים בשנת 2012 כאשר "הגלגל הפנסיוני הענק" שוב מצוי באותו מקום מבחינתו של סוכן הביטוח. המאמר בשנת 2008 דן בחוסר השוויון בין הכוח הבנקאי לבין כוחו של סוכן הביטוח לעניין כניסת הבנקים לתחום מחייתו של סוכן הביטוח. בחודש 5.12 ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה הצעת חוק לפיה כל שכיר יוכל לבחור בעצמו את סוכן הביטוח באופן אישי החל משנת 2014. מערכת הבנקאית קבלה את הבשורה כרעם ביום בהיר וטוענת, כי עידן הייעוץ הפנסיוני תם. "כל מערך הייעוץ שנבנה מיועד למעסיקים וציבור השכירים ולא לעצמאיים, שהם מעטים. זה נוק אאוט לייעוץ הפנסיוני, לא נוכל להגיע למעסיקים" צוטט גורם בכיר בבנק. חיה חזקני-מנהלת האגף לייעוץ פנסיוני בבנק הפועלים טענה שיש לבטל את ההגבלות החלות על הבנקים לצורך כניסתם לייעוץ פנסיוני. "הרגולציה מונעת ייעוץ פנסיוני בבנקים", "המדינה מסירה אחריות מהנושא הפנסיוני", זעקו הכותרות. סוכנויות הביטוח הגדולות נכנסו לכוננות ספיגה. הסיבוב "בגלגל הפנסיוני הענק" עלה למשק מליוני שקלים אך החזיר את סוכן הביטוח המסורתי לזירה ובעוצמה יתרה אך הפעם יחד עם קולגה מעניין- "היועץ הפנסיוני". יחד עם זאת, ככל שכוחו של סוכן הביטוח עולה בעקבות השינוי שיחול בשנת 2014, תעלה באופן דרמטי גם אחריותו המקצועית. במקרים רבים בית המשפט רואה את אחריותו של סוכן הביטוח כגדולה יותר מאשר אחריותה של חברת הביטוח- המבטחת. בשורה של פסקי דין מעניינים בית המשפט הרחיב את אחריותו של סוכן הביטוח בעניין חובת האמון וחובת הזהירות. בתי המשפט דנו רבות ביחסים שבין סוכן הביטוח למבוטח על היקף חובת הזהירות, אשר מתפרשת על נזקים עתידיים שנגרמו עקב מעשה או מחדל של סוכן ביטוח, אשר צריך ויכול לצפות את הנזקים בגינם. בברע"א 5695/06 מיום 21.9.09, תמצת בית המשפט את אחריותו של סוכן הביטוח ואמר בין היתר, כי על הסוכן לבחון עבור המבוטח את ההצעות הטובות ביותר ולוודא שהכיסוי הביטוחי שמספקת לו חברת הביטוח הוא ראוי ומספיק. על הסוכן לפרוס בפני המועמד לביטוח את מגוון האפשרויות המתאימות לבקשתו ולגלות כל מידע רלוונטי בקשר לצורות התקשרויות שונות."יש לציין כי חובות אלו והיקפן הרחב יחסית נובעים מאופיו ומהותו של חוזה הביטוח והיחסים בין סוכן הביטוח והמבטח למבוטח... פערי הכוחות העמוקים בין הצדדים הנובעים ממקצועיותו וניסיונו של המבטח לבין העדרם של אלו אצל המבוטח, היותו של נשוא חוזה הביטוח ממכר מופשט וערטילאי שטיבו אינו נהיר מדויק למבוטח". "סוכן המקבל לידיו את הטיפול בבת עינו של לקוחו, בל לו מלהירדם על המשמר, עליו לפעול ככל יכולתו עד אשר יבצע את מלוא תפקידו. סוכן זה, אינו יכול לשקוט ולא לנוח עד שהוא מסיים תפקידו" (פס"ד 17017-03-09 כבוד ס. הנשיאה השופט אהרון ד. גולדס בית משפט לתביעות קטנות כ"ס מיום 7.4.2009). עבודתו של הסוכן הפנסיוני אינה מסתיימת ברגע שלקוח פוטנציאלי חותם על מסמכים ואלו נשלחים לחברת הביטוח. "עבודתו של הסוכן הפנסיוני במובנים מסוימים רק מתחילה לאחר שהמסמכים נשלחו", נאמר בפסה"ד. ביום 19.2.12 ניתן פס"ד בבית המשפט המחוזי בת"א על-ידי ס. הנשיאה השופטת פלפל אשר במסגרתו נקבע, כי ייעוץ שניתן על-ידי סוכן הביטוח כמוהו כייעוץ שנתנה חברת הביטוח. המשמעות היא, הפרדה בין תקפידו של יועץ פנסיוני לבין תפקידו של סוכן הביטוח. מתן ייעוץ פנסיוני במסגרת הקשר שנוצר בין הסוכן לבין הלקוח עשוי להרחיב עוד יותר את אחריותו של הסוכן. סוכן הביטוח צריך להימנע מכניסה לתחום אחריותו של היועץ הפנסיוני. חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, בשיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005, (שם החוק שונה ביום 10.3.2011 בספר החוקים 2280. שמו דאז- חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (עיסוק בייעוץ פיננסי ובשיווק פיננסי), (להלן:"החוק"), הורה על חובות מוגברים של סוכן הפנסיוני ואין החוק רואה תפקידו של הסוכן כמתווך גרידא. לא בכדי, נקבעו חובת אמון וחובת הזהירות בסעיפים 15-16 לחוק. נקבע כסטנדרט, כי פעולתו של הסוכן אמורה להיות ברמת זהירות ומיומנות שבהם בעל רישיון סביר נוהג בנסיבות דומות להבטחת ענייניהם של לקוחותיו. "תפקידו המרכזי לוודא שאין נעשות טעויות בין אם אלה נובעות מחשבון, או ממעשים או מחדלים כלשהם, או גם ממעשי כזב, כדי לבצע את תפקידו זה עליו לגשת למלאכה עם מחשבה חקירתית...",  כפי שפסק בית המשפט העליון בהליך 2910/94 ביום 28.2.96 וציטט את דברי הלורד דנינג במקרים שונים. דברים אלו אוזכרו גם בהליך 8332/96 בבית המשפט העליון מיום 17.7.01 אשר עמד על היקף האחריות של הנתבעים בהליך. בהליך זה הנתבעים לא היו סוכנים פנסיונים או יועצים, אך ייתכן כי בתי המשפט יחילו על אחריותם של הסוכנים הפנסיונים והיועצים הפנסיוניים אמת מידה רחבה יותר שכן אחריותם עשויה להיות גדולה יותר מזו של רואה חשבון או כל בעל מקצוע אחר, שכן לרכישת פוליסת ביטוח והטיפול הכרוך בה לאורך הזמן ובמתן ייעוץ פנסיוני יש השלכות ממוניות כבדות משקל עבור התובע, שאיריו ויורשיו במונחים עתידיים.