מאת: עוה"ד ירון טבצ'ניק, 26.5.13
לא קיבלתם תקנון ודוחות מקרן הפנסיה- בעיה שלכם
קרנות הפנסיה מבוססות על ערבות הדדית בין חברי הקרן והמסגרת המשפטית בדבר הזכויות הוא התקנון וככזה הוא משתנה לעיתים ואף מושפע משינויים בחקיקה. אין זה סוד שרוב מוחלט של העמיתים אינם מקבלים את תקנון קרן הפנסיה בעת פתיחת תוכנית פנסיה, ודאי לא כשחל שינוי בו. כל זכויותיהם של החוסכים מצויים בתקנון. מרבית החוסכים אינם בקיאים בלשון המעטה בנבכי התקנון על סעיפיו גם אם זה מוצג לפניהם, ודאי אינם בקיאים בתקנון האחיד של קרנות הפנסיה הוותיקות שבפיקוח משרד האוצר. במאמר זה נראה כיצד הפסיקה מייחסת חשיבות רבה לחוסר הידע בנבכי התקנון גם שברור, כי לחוסך הסביר אין סיכוי להבין את סעיפיו. נעמוד על חוסר האונים בו עומדים חוסכים מול קרנות הפנסיה גם כשהדו"חות והתקנון לא נשלחים אליהם, ונבחן מה היא עמדתו של המפקח על משרד האוצר, שאמור לשמור על זכויות החוסכים.
חזקת החתימה וחזקת ידיעת הדין "כלל, חזקה היא שאדם מבין על מה הינו חותם אלא אם כן התבררו נסיבות יוצאות דופן לחתימתו, בין שאינו מבין את השפה ובין שאולץ לחתום" נפסק בע"א 467/64 שוויץ נסנדור ובע"א 779/87 בליט נ' בנק לאומי. בפסק דין רזי נ' מבטחים 1295/04 נקבע, כי חוסך מוחזק כמי שמכיר את התקנון. בפסק דין הרר נ' מבטחים 30006-03-10 מיום 8.5.13 תביעת החוסך נדחתה בין היתר, כי על התובע חלה חזקת הדין והוא מוחזק כמי שאמור לדעת על שינויים בחוק, כגון העלאת גיל הפרישה. "יש לדחות את טענת התובע לפיה על הנתבעת לשלוח לתובע העתק מהתקנון. הובהר בפנינו כי תקנון זה פורסם ברבים", נכתב בפסק דין אפריאט נ' מבטחים מיום 8.5.13.
חובת הגילוי היזום על קרנות הפנסיה החדשות והוותיקות חלה חובה מוגברת של גילוי ושקיפות, ואף נאמר בפסק דין רפפורט נ' מבטחים 1341/01 שחלה על קרן הפנסיה מבטחים הוותיקה חובת "הגילוי היזום". היינו הקרן היא זו שצריכה לספק את מלוא המידע וליזום את העברת המידע. "חובת הגילוי כפופה לעקרון תום הלב... יחסי הכוחות הבלתי שווים מצטרפים למאפיינים נוספים של חוזה הביטוח... המבטח הוא בעל כוח רב כלפי המבוטח, כי עם קרות האירוע הביטוחי נתון המבוטח לעיתים קרובות לחסדי המבטח".
היוועצות עם יועץ פנסיוני בלתי תלוי בפסק הדין חייט נ' מבטחים מיום 6.5.09, נפסק, כי על החוסך היה להיוועץ עם יועץ פנסיוני ועל כן בית הדין דחה את תביעתו של מר חייט ואולם לא פסק לחובתו הוצאות משפט בשל היות התובע גמלאי והשית על מבטחים הוצאות לחייט בשל התנהלות מבטחים בעניינו. מפסקי הדין אנו למדים, כי הימנעות החוסכים מלפנות לקרן הפנסיה לבירור זכויות מהווה אשם תורם של החוסכים בבואם לתבוע זכויות. כיצד לאור הנאמר בתי המשפט ובתי הדין לעבודה מתמודדים מול המציאות שאין חיוב בדין לספק מידע מהותי, נדרש וחשוב לחוסכים העומדים בפני החלטות פנסיוניות כלכליות חשובות. קשה שלא להבחין, כי שופטי בתי הדין לעבודה ובתי המשפטי ערים לחוסר השוויון המובנה בין החוסך לבין הגוף המנהל את כספי הפנסיה של החוסך. ערים הם לאופן ההתנהלות המסואבת, הפתלתלה והבירוקרטית. הדבר נאמר ונכתב במספר פסקי דין. מחד, דוחים תביעות מצד חוסכים ומנגד, פוסקים לתובעים פיצוי בגין אופן "התנהלות הקרן". לכאורה, מתן הפיצוי מנוגד לדחיית התביעה. כאן נכנס תפקידו של המפקח על הביטוח במשרד האוצר - הרגולטור.
האם מי שאמור לשמור על כספי החוסכים לא ממלא תפקידו כראוי? במה דברים אמורים, מי שיכול לפתור את חוסר האונים והמידע המהותי שנסתר מענייהם של החוסכים הוא המפקח על הביטוח במשרד האוצר- מחלקת הפנסיה. שם יושבים על המדוכה מזה למעלה משנה ובודקים את האופציה ל"מתן הנחייה" לקרנות הפנסיה הוותיקות שבפיקוחם, כי תחול על הקרנות החובה לציין בדו"חות, כי חוסכים הגיעו לשיעור הצבירה המקסימלי האפשרי או הגיעו לגיל שמאפשר להתחיל לקבל קצבה גם כשאינם פרשו מהעבודה. הנחייה זו למעשה תאפשר לחוסכים להיוועץ באנשי מקצוע האם להמשיך להפריש, לצאת לפנסיה או לקבל כל חוות דעת שתשפר את מצבם הכלכלי/הפנסיוני. אז למה משרד האוצר לא נותן הנחייה כזו? אחד ההסברים וכפי שפורסם באפריל 2013 על-ידי בכיר בענף, "האוצר מכסה את הגירעון בקרנות הפנסיה הוותיקות על גב העמיתים".
הדרכים להתמודדות: לדרוש מהקרן הסבר מפורט על התוכנית שנפתחה.לדרוש מהקרן לשלוח את התקנון.לברר לעיתים תכופות האם חל שינוי בתקנון הקרן ולדרוש קבלתו.לא לערוך הסכמים עם הקרן בניגוד להוראות התקנון.לשכור שירותי ייעוץ מקצועי מרשימת היועצים בלשכת יועצים פנסיונים בלתי תלויים.