מאת: עו"ד ירון טבצ'ניק, 22.4.13
הגנה על העסק עלולה לעלות ביוקר
הרצון להגן על העסק, על המשרד או על החברה טבוע וטמון בתכונה אנושית פשוטה וברורה. לכל אדם קיימת תכונה זו ברמה כזו או אחרת. כבר בגמרא אמרו חז"ל: "אדם מעדיף קב שלו מתשעה קבין של חברו". הרציונאל של אמרה זו נעוץ בטבע האדם, המעדיף לשמור על דבר שעמל עליו מאשר לקבל דבר ששוויו פי כמה וכמה מאדם אחר.
בתוך כך, אנו עדים למאמץ האדיר שעושים בעלי עסקים, חברות וחנויות כדי להגן על העסק שלהם, תוך הקצאת משאבים כספיים והשקעה בתשתיות. כיום, אין כמעט עסק או משרד שלא מותקנות בו מצלמות אבטחה בכל פינה בניסיון לאתר ולהרתיע מפני גנבים ופורצים, ובניסיון לשמור על חומרי הגלם, המוצרים, המסמכים, לרבות מעקב אחר עובדים, הגנה על סודות מסחריים ודליפת מידע מבית.
הרצון מחד להגן על העסק והזכות להגנת הפרטיות של העובדים מאידך, יוצר לעיתים קונפליקט בין השניים, אשר עלול לגרום לשרשרת טעויות המובילה לעיתים קרובות לפתחו של בית משפט. משורת פסקי דין בעניין זה רואים את ההתנגשות שבין שתי הזכויות החשובות הללו.
בפס"ד מיום 20.6.12, אסכנדר נ' עליימי נפסק, שעובד שהתפטר מרצונו לאחר שצולם ללא ידיעתו במצלמה נסתרת, זכאי לפיצויים. בית הדין לעבודה פסק, כי על המעסיק לשלם לעובד 47,000 ₪ הפרשי פיצויים, בתוספת שכ"ט עו"ד.
בפס"ד מיום 30.7.12, וייץ נ' המועצה האזורית שדות הנגב נפסק בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שעובד ציבור שהורה על התקנת מצלמות אינו חסין מתביעת נזיקין. "סמכותו של המעביד לעקוב ולרגל אחר עובדיו, אינה נקייה מספקות" כתבו השופטים.
בפס"ד מיום 8.2.11 רני פישר נ' אפיקי מים, התחזקה זכותו של העובד לפרטיות למרות החשש של המעסיק מגניבת סודות.
הקונפליקט מתעצם ומסתבך כאשר מדובר בתיבת דוא"ל. הפסיקה עשתה אבחנה בין שלושה סוגי תיבות דוא"ל: תיבה פרטית, תיבה מעורבת ותיבה מקצועית. נפסק, כי תיבה פרטית היא התיבה המוגנת ביותר של העובד וחל איסור על המעסיק להיכנס לתיבה זו, אלא רק בהסכמה מלאה ומפורשת, ובמקרים של חשד לפלילים. בתיבה מעורבת, המשמשת גם לצורכי עבודה וגם לצרכים פרטיים נאמר, כי אין רשות למעביד להיכנס באופן אוטומטי ללא הסכמה. בתיבה מקצועית יש למעסיק את הזכות להיכנס בהודעה מראש. במילים אחרות, אין הרשאה אוטומטית למעסיק להיכנס לתיבות המייל של עובדיו גם אם מדובר בתיבת מייל מקצועית לחלוטין.
אנו רואים כי הזכות לפרטיות הנה זכות בעלת מעמד חוקתי, הגוברת על זכויות אחרות. זכות זו באה לידי ביטוי מובהק בפס"ד טלי איסקוב נ' הממונה על חוק עבודת נשים שהוגש לבית הדין האזורי ולאחר מתן פסה"ד הוגש ערעור שחיזק את הגנת הפרטיות לעומת זכות הקניין של המעסיק, המהווה אף היא זכות חוקתית.
בעקבות שורת פסקי הדין, פרסמה ביום 21.10.12 הרשות למשפט, טכנולוגיה ומדע במשרד המשפטים הנחיה שמטרתה להבהיר את תחולת חוק הגנת הפרטיות, התשמא-1981 על שימוש במצלמות מעקב במקומות ציבוריים והצורך על פיקוח עובדים.
כיצד אם כן מעסיק יכול להגן על עצמו מפני תביעות של פגיעה בפרטיות? אחד המבחנים שבית המשפט עורך הוא "מבחן הידע" - ככל שרמת הידע של העובד עולה בעניין התקנת מצלמות, הקלטות וכניסה לתיבת הדוא"ל, יורדת אחריותו של המעסיק לפגיעה אפשרית בזכות לפרטיות. על המעסיק ליידע את העובדים בכל דרך אפשרית כי הם מודעים לכך שהמעסיק יכול ורשאי להיכנס לתיבות הדוא"ל ובמקרים שמותקנות מצלמות אף להראות לעובדים היכן הן מותקנות, או אף להעלות זאת בחוזה העבודה בין הצדדים.